כוכב נופל / מטאור (מיוונית – דבר מה שמימי או גבוה באוויר) הינו הכינוי להבזק אור הנוצר כאשר גוף בן פלנטרי חודר לאטמוספרה של כדור הארץ ונשרף. מהירות גבוה של 15-70 ק”מ/שניה וחיכוך עם מלקולות האוויר גורמים להתלהטות הגוף ושרפתו. בנוסף, חלקיקי האוויר עצמם מתחממים כל כך, עד שהמטאור מיינן אותם. זה אומר, שאלקטרונים ניתקים מהאטומים של האוויר, וכאשר הם חוזרים לאטומים נפלטת אנרגיה שאותה אנו רואים מהקרקע. זה דומה לאופן בו פועל ברק שמיינן את האוויר. במילים אחרות, אין אש בשמיים, אלא רק אבק ואוויר שמתלהטים מאוד.
מטאורים נראים בעיקר בלילה מאחר ורוב המטאורואידים (חומר בן פלנטרי קטן מ 10 מטר) הנכנסים לאטמוספרה, הם קטנים. כאשר חודר מטאורואיד גדול, שובל האור יראה גם באור יום. לפעמים, כאשר המטאורואיד גדול ועמיד מספיק, הוא לא ישרף לגמרי וחלקים ממנו פוגעים בכדור הארץ. חתיכת מטאור הנוחתת על כדור הארץ מכונה מטאוריט. על-פי ההערכה, כ-44 טונות של חומר מטאוריטי נופלות על פני כדור הארץ מדי יום.
ראה: מטר מטאורים פרסאידים, מטר מטאורים לירידים, מטר מטאורים ליאונדים
